<h1>גבול מנשה — מאמר מר' בנימין ב"ר יהודה מלוניל</h1>
<h2>דף כד.</h2>
הא דאמרינן ד"ר מי שמתו [כ"ה ע"א] בעל קרי שנפל עליו תשעה קבין מים טהורים. יש לשאול למה אמרו תשעה ולא אמרו עשרה כי בכמה מקומות אמרו עשרה קבין, עשרה קבין אותן דמס' קדושין [מ"ט ע"ב], ונתן טעם לדבר החכם ר' בנימן לפי שיש באדם נקבים מוציאים ליחה סרוחה ואלו הן האזנים והעינים והנחירים והפה וב' נקבים התחתונים וכנגדן תקנו ט' קבין לכל נקב קב. ויש תמהים על זה הטעם דג' נקבים יש למטה, באבר יש שנים אחד שמוציא שתן ואחד שמוציא זרע, ואומ' הטעם דכל ראיית קרי הוא משום גסות הרוח ואמרינן [קידושין שם] תשעה נטלה עילם ומשום הכי לקחו הכא ט' קבין.
